מחשבון בר מצווה

היום העברי מתחיל בשקיעה ולא בחצות. ילד שנולד ב-14 בחודש בשעה 21:00 נולד, לפי הלוח העברי, כבר ב-15 בחודש. הבר מצווה, הפרשה והתפילין, כולם תלויים בתאריך העברי הנכון. בין השקיעה לצאת הכוכבים (כ-20 דקות) יש ספק, ובמקרה כזה שואלים רב.

בשנה מעוברת יש שני חודשי אדר. מי שנולד באדר בשנה רגילה ונעשה בר מצווה בשנה מעוברת, לפי המנהג הרווח חוגג באדר ב׳. מי שנולד באדר א׳ או אדר ב׳ ונעשה בר מצווה בשנה רגילה, חוגג באדר. יש מנהגים שונים, והמחשבון מציין את זה בתוצאה.

לחשוון, לכסלו ולאדר א׳ יש בחלק מהשנים 30 יום ובחלק 29. מי שנולד בל׳ בחודש כזה, ובשנת הבר מצווה יש לחודש רק 29 יום, נעשה בר מצווה בא׳ של החודש הבא.

בשבת וביום טוב אין מניחים תפילין. בארץ ישראל המנהג הרווח הוא לא להניח גם בחול המועד. בתשעה באב מניחים רק במנחה. אם יום הבר מצווה חל באחד מהימים האלה, המחשבון מציג את היום הראשון שבו אפשר להניח, ורבים מתחילים כמה שבועות לפני כדי להתרגל.

השבת שבה החתן עולה לתורה: השבת של יום הבר מצווה עצמו, או השבת הראשונה שאחריו. הפרשה של אותה שבת היא זו שלומדים לקרוא. אם השבת היא שבת חג, קוראים את קריאת החג, והמחשבון מציג גם את השבת שאחריה. הפרשות לפי מנהג ארץ ישראל.